אחריות המעביד להפקדות פנסיוניות

שיטת ההפקדות של קרנות הפנסיה השתנתה מעט בשנים האחרונות. בעוד שהאחריות על ההפקדות עדיין מוטלת על המעסיק כבעבר, כיום העובד רשאי לבחור את מסלול ההשקעה שהוא מעוניין בו ואת הגוף שינהל עבורו את קרן הפנסיה.

למה חל שינוי בשיטת ההפקדות?

השינוי נובע מתוך ההנחה, שכל עובד שואף ורשאי לבחור את מסלול הקרן שלו באופן עצמאי במקום להיות כפוף למה שהמעסיק או וועד העובדים יקבע לו.

למרות שהשינוי נוצר על מנת להיטיב עם העובדים, בפועל, לרבים מהם אין את הידע או את כלים, שמאפשרים להם לקבל את ההחלטות פיננסיות חשובות כאלו. רבים לא למדו על אפיקי השקעה פיננסיים, ומעולם לא נדרשו לקחת החלטות כאלו, מה שבסופו של דבר עלול לגרום להם לקבל החלטות לא נכונות עבורם.

איפה המעסיקים נכנסים לתמונה?

המעסיקים יכולים לעזור לעובדים בקבלת החלטה חכמה ומשתלמת, ויש להם אפילו אינטרס לעשות זאת, מכיוון שהחלטות העובדים עלולות להשפיע עליהם לא פחות.

מסלולי השקעה לא נכונים עלולים לחשוף את המעסיקים לתביעות עתידיות כמו במקרים שבהם לא נרכש בפוליסה כיסוי לאובדן כושר עבודה לדוגמה. מכיוון שהמעסיקים מחויבים להפריש כיסוי ביטוחי מסוג זה לקרן הפנסיה של העובדים, הם לא יכולים לטעון שזה לא בגדר אחריותם, מה שמחייב אותם לדעת בדיוק מה כוללת הקרן של העובדים, ובאופן חד משמעי מטיל עליהם אחריות רבה.

משרד האוצר פועל לטובת העובדים

על מנת להבטיח שהעובדים יבחרו במסלולי השקעה נכונים, משרד האוצר פועל במספר דרכים:

• קידום רפורמות פנסיוניות, שנועדו להגן על העובדים
• קידום ביטוחים פנסיוניים חכמים שמיטיבים עם המבוטחים בעת פרישתם
• התאמת רמת הסיכון בפוליסה לגיל המבוטח, כך שיוכל להבטיח לעצמו שישמור על רמת החיים אליה התרגל לאורך השנים גם בגיל הפנסיה
• הפחתת רכיב הסיכון ככל שגיל המבוטח עולה

כיצד המעסיקים יכולים לעמוד בחובותיהם כלפי העובדים?

1. אומנם המעסיקים לא יכולים להתערב בשיקולי העובדים, אך באפשרותם להיעזר במנהל הסדרים פנסיוניים על מנת לבנות תמהיל פנסיה מיטיב לעובדיהם. הם רשאים לעשות זאת באמצעות ניהול הסכמים מול החברות שמנהלות את קרנות הפנסיה ולבחון לעתים את הסדרי הפנסיה של העובדים שלהם, בכדי להבטיח שהם סבירים או לבחון האם הם טעוני שיפור.
2. כל מעסיק מחויב לבדוק, שבמסגרת הביטוח הפנסיוני, העובדים מקבלים כיסוי לאובדן כושר עבודה ושאירים, ושהם לא בחרו במרכיב חיסכון בלבד, על מנת שלא לחשוף את עצמם לתביעות בגין אובדן כושר עבודה בעתיד.
3. המעסיקים מחויבים לוודא שאין איחור בהפקדות, ושהן מתבצעות באופן תדיר וסדיר עד ה- 15 לחודש או תוך 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת, מכיוון שאי העברתם בזמן גוררת ריבית פיגורים,
4. המעסיקים רשאים לחתום על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, ולהפריש לקופת הפנסיה של העובדים בכל חודש8.33% על חשבון הפיצויים, כך שבעת הצורך לא יצטרכו לשלם את מלוא הפיצויים שמגיע לעובדים, אלא רק את היתרה שהופרשה.

כיצד יכולים המעסיקים לדאוג לרווחת העובדים?

תרומתה של קרן הפנסיה נועדה לתת לעובד את היכולת להתקיים מבחינה כלכלית גם לאחר גיל הפרישה. בכדי להבטיח את הכיסוי המיטבי עבור העובדים, יכולים המעסיקים לנקוט במספר צעדים, שישדרגו את הפוליסה של העובדים ויבטיחו להם רווחה בטווח הארוך:

1. תגמולים ובונוסים- כחלק ממדיניות המעסיק לתמרץ את העובדים, הוא יכול לתגמל אותם בבונוסים שנתיים או להעלות את שכרם. בהתאם לכך ובאופן יחסי, הוא רשאי להגדיל את ההפרשות לקרן הפנסיה או להפריש רכיבי שכר אלו לקרן השתלמות. למרות שקרן השתלמות נפתחת לאחר 6 שנים, רבים שומרים את הכסף שנאגר בה לגיל הפרישה.
2. חינוך כלכלי- חינוך פיננסי בקרב עובדי החברה יסייע להם לקבל החלטות נכונות הן באשר לחיסכון הפנסיוני שלהם והן באשר להחלטות פיננסיות ומסלולי השקעה נוספים. מומלץ להעניק לעובדים הדרכות בנושאים שונים כמו ניהול כלכלת הבית, הכנה לקראת גיל הפרישה, דרכים לחסוך ולהשקיע כספים ועוד.
3. רכישת פוליסות ביטוח שאינן במסגרת הביטוח הפנסיוני אומנם תעלה למעסיקים יותר כסף, אך תיחשב להטבה משמעותית עבור העובדים עבורם ובאפשרותה להכיל כיסוי למגוון צרכים של העובדים. במסגרת החברה ניתן לרכוש ביטוח עובדים משותף שעונה על צרכיהם המשותפים של העובדים ולחדש אותו לעיתים קרובות. הבחירה האם לרכוש את הביטוח עבור העובד נמצאת בידיו כמובן, ובאפשרותו לוותר על הפריבילגיה.

לסיכום

האחריות על בחירת קרן הפנסיה נמצאת בידי העובדים, אך למעסיקים תפקיד חשוב בדאגה לרווחתם. אף על פי שהמעסיקים לא יכולים להתערב במסלול ההשקעה שהעובדים בוחרים, הם מחויבים לפקח על החיסכון הפנסיוני שלהם, ובאפשרותם לדאוג לרווחתם במגוון דרכים.